יום חמישי, 20 באוקטובר 2011

ליובל: "אמא איך אומרים"?

כבר כחודש שאנחנו הולכים ל"בית האדום" (עליו עוד יסופר) ואתה, יובלי,התחלת להחשף הרבה יותר לשפה האנגלית. עד כה שמעת אנגלית בעיקר במהלך צפייה בתכנית או סרט בטלויזיה, האזנה למוזיקה באנגלית או כשאנחנו מדברים באנגלית. לא יצא לך כמעט בכלל להיות בחברת ילדים דוברי אנגלית. כל זה השתנה עכשיו, כשאנחנו מבלים יומיים בשבוע בחברת ילדים דוברי אנגלית. פתאום האנגלית הפכה להיות חלק גדול מחייך, ואתה מגיב לזה נהדר.
פתאום מעסיק אותך מאוד איך אומרים דברים באנגלית (לפעמים אתה שואל איך אומרים משהו בעברית אך כוונתך היא לאנגלית...). לפעמים השאלה הראשונה שלך בבוקר, או בלילה לפני שאתה נרדם היא "אמא/אבא, איך אומרים X באנגלית?" וכך גם במהלך היום. איך אומרים ילד, אוטו, בית, ענבים, אפניים.... כל מילה שמעסיקה אותך, אתה רוצה לדעת איך לאמר אותה באנגלית. לא סתם אומרים שילדים קטנים קולטים שפות בקלות. עוד לא עבר חודש מאז התחלנו ללכת ל"בית האדום" וכבר האנגלית מתחילה להשתלב לך בעברית. לא חריג לשמוע אותך אומר "אפשר GRAPES?" או "אנחנו הולכים עכשיו לHOUSE" או אחרי שאשאל אותך אם אתה רוצה משהו תענה לי "NO THANK YOU". כרגע זה משעשע מאוד. ככל שהאנגלית תשתפר, ותהפוך לשפה שבשגרה, כך נתחיל גם לדבר על כך שבבית מדברים עברית, ובחברת דוברי אנגלית, מדברים אנגלית. מנסיונם של אחרים אני יודעת שהאנגלית משתלטת ולפעמים מבטלת את העברית. לפעמים הורים מוותרים נותנים לאנגלית להיות השפה המרכזית בחייהם, וברור לנו שאנחנו לא רוצים שכך יהיה אצלנו.
לעת עתה, עם התחלת ניצני השפה החדשה בחייך, אין לנו עם זה שום בעיה. כייף לשמוע אותך אומר את המילים באנגלית, חושב על שתי השפות ומבין את החלוקה בין דוברי העברית לדוברי האנגלית.

ולסיום כמה תמונות שלך, פשוט כי אי אפשר בלי קצת מתיקות (ושאריות אוכל סביב השפתיים):