למאיה: במקלחת, עם פיג'מה

כנראה שהפעם הקודמת מצאה חן בעיניך ולכן החלטת להכנס שוב אל המקלחת לבושה... ואנחנו למדנו את הלקח וזוכרים (כמעט תמיד) לשפוך את המים בזמן יציאתך מהמקלחת.

 

 

 

למאיה: משחקת

מאיה, כילדונת שלישית למשפחה, מצטרפת לחדר משחקים קיים ולכן יש לה היצע שבכלל לא היינו מעלים על דעתנו שיהיה כשעידן ויובל היו בגילה. 

די בהתחלה היא הסבירה לנו בדרכה שלה, שמשחקי תינוקות פשוט לא מעניינים אותה

 

השארתי כמה פעילויות שמיועדות לקטנים וכל השאר הועבר למחסן. מדי זמן מה אני מחליפה בין הפעילויות.

וכך היא עוברת בין הפעילויות. נהנית מכל העולמות. 

 

 

 

 

 

 

למאיה: כל כך אוהבת מים

אם יש משהו שאת לא מסוגלת לעמוד בפניו, זה מים. בכל צורה קיימת. לא משנה אם הם מגיעים מצינור, מבקבוק, מהמקלחת, מהכיור, מהים או בריכה, חמים או קרים.
טוב שאין הגבלת מים באזורנו...

 

 

 

 

 

 

למאיה: עם בועות סבון

אני לא יודעת מה נכנס יותר לפיך, הצד הנקי או הצד עם הסבון, מה שבטוח זה שאת לא הבחנת בכך בכלל. 

  

 

 

 

לילדינו: מבלים בצ'יזקוויק

החורף מאחורינו, הקייץ עדיין בדרך, וכך אנחנו מוצאים את עצמנו בבוקר של יום מקסים בפארק האהוב עלינו, ציזקוויק. מעבר לכך שיש בו (כמעט) כל מה שאפשר לרצות בפארק (אפשר למשל לפנטז על נהר שזורם דרך הפארק עם אזורים לשכשוך במים צלולים....) אחד היתרונות הנעלים שלו הוא מיקומו שמאפשר להיות נקודת מפגש עם חברים שמגיעים מאיזור אחר בניו גרסי.... הכוונה היא להפגש שם אחת לשבוע, אבל במציאות יוצא בערך פעמיים בחודש. 

האגם סגור לשחייה עד תחילת עונת הקייץ באופן רשמי ומזל שהמים עדיין קצת קרים אחרת היה קשה מאוד למנוע מהדגיגונת שלנו לרוץ פנימה עוד ועוד. 

 

 

 

 

 

 

על חוף האגם חכתה לילדים הפתעה- ערמה ענקית של חול. הם הספיקו לשחק עליה קצת עד שהגיע טרקטור גדול עם נהג נחמד שמטרתם היתה לפזר את החול על חוף האגם.

הילדים טפסו וקפצו,

שוב ושוב

ובכל פעם שהגיע הטרקטור לקחו כמה צעדים אחורה והביטו בו מהצד 

ושוב לקפיצות 

 וגלגולים

וטיפוסים

ולאט לאט הערימה קטנה

וקטנה עוד יותר
ו
עד שנגמרה החגיגה

רעבים מכל המאמץ, עברנו אל אזור הפיקניק והכנו פיצות

 

וכך בילינו יום כייף בפארק.