יום שישי, 8 באפריל 2011

משולחן התפירה

קצת אחרי שעידן נולד קניתי לי מכונת תפירה. הנסיון הקודם שהיה לי בתפירה היה מכמה שיעורים בהם תפרנו כשהייתי בכיתה ח או ט ובכל זאת החלטתי לקנות וללמוד תוך כדי. היה לי זמן פנוי (הזמן הפנוי שיש עם ילון אחד קטנטן, ולא חוזר על עצמו עד ש....)  ורציתי לתפור לעידן כל מני דברים ופשוט התחלתי. ומאז אני משתפרת ומתנסה ונהנית מזה מאוד. לפעמים אני תופרת יותר, לפעמים המכונה יושבת בצד ומחכה שיהיה לי יותר זמן, או כח. 
כמה דברים שתפרתי:

גלימות ללילך, ברק ותום-






שמיכה מבד פליז וטריקו-


וגם שמיכת תגיות קטנה-


שנתנו ביחד לבתם של חברים-



שמיכה ליעל המתוקה-

חולצת מתנה ליום הולדת 4-


שקיות קטנות המחזיקות סט של אבני צבע-



מכנסיי פליז ליובל שאני ממש ממש אוהבת.  הן יושבות עליו פשוט מושלם. גם לעידן תפרתי מכנסיים וכמה כייף לשמוע  אותו אומר לי שהוא רוצה שאתפור לו עוד מכנסיים, בצבע כתום ובצבע סגול!


וזהו לבינתיים. לרוב אני שוכחת לצלם מה שאני מכינה אבל הצלחתי לאסוף כמה תמונות.

מעבר להנאה הגדולה שיש לי מהתפירה, מנתינת מתנות אישיות, זהו שיעור נהדר עבור עידן ויובל שרואים שלא הכל צריך לקנות בחנות, ושאפשר להכין דברים לבד.
עידן בטוח שאני כל יכולה עם מכונת התפירה (עדיין לא גיליתי לו שלא...) והכוונה שלי היא להמשיך ולשפר את יכולתיי בתחום הזה. 

יום חמישי, 7 באפריל 2011

משחקים אהובים- קוביות מעץ

קוביות עץ איכותיות זה משחק שרציתי לרכוש די הרבה זמן. המחיר שלהן גרם לי לחכות ולחכות עד שתגיע ההזדמנות המתאימה. יום אחד בחיפושיי בקריגסליסט (אתר יד שנייה) מצאתי בדיוק מה שרציתי, ובמחיר מתאים. יונתן, שהיה באותו יום במנהטן בשל עבודה, עשה דיטור קטן (או שלא?) ועבר באחד מפרברי מנהטן בדרכו הביתה כדי לאסוף את הקוביות.  
לא זוכרת בדיוק מה היתה תגובתי כשראיתי אותן, בכל זאת זה היה לפני כשנתיים, אבל אני בטוחה שזה היה בסגנון השמחה של ילד שקיבל משהו שהוא ממש רצה כבר הרבה מאוד זמן. נכון, זה אמנם קוביות, אבל פינטזתי לי על כל האפשרויות הבלתי נגמרות שאפשר לעשות איתן וכמה נהנה מהן במשך שנים רבות.
ואכן, אחרי אינסוף שעות משחק, אני יכולה לאמר שהיתה זאת אחת מהרכישות הטובות שעשינו עבור חווית המשחק בביתנו.  כמעט ולא עובר יום מבלי שיהיה בהן שימוש.

יום אחד הן הופכות למסלול למכוניות




יום אחר לתחנת רכבת



יום אחד לארמון


ועוד פעם למסלול מכוניות....


והנה עוד כמה תמונות מלפני די הרבה זמן. תוך כדי בניית המבנה הזה עידן פתאום שם לב לקיום הסמטרייה.





מאז אותה קנייה חיפשתי להרחיב את אוסף הקוביות שלנו ללא הצלחה בכלל. נראה שזה משהו שלא הרבה אנשים קונים ואם כבר קונים, לא ממהרים להפטר ממנו. ובכל זאת לפני כמה שבועות, במכירת יד שנייה עונתית, עמדה לה בצד קופסת פלסטיק לא קטנה, עם קוביות נוספות, שכמובן מייד הצטרפו אל הקוביות שלנו. 
אין לי ספק שזאת רק ההתחלה, וככל שעידן ויובל יגדלו, כך תשתכלל יכולת הבנייה שלהם ונזכה לעוד שעות אין ספור של הנאה מהקוביות האהובות. 

ליובל: גמילה מחיתולים

"יש לי פייייפפפייייייי"
פתאום שומעים את המשפט הזה גם מיובל, וזה כל כך נחמד.

לפני כמה שבועות התחלנו  "גמילה מחיתולים" או יותר נכון התחברות לתחושות הגוף כשיש פיפי או קקי ומה עושים בנידון.

עוד אי אפשר לאמר "גמול" אבל ממש קרובים.

וכפי הנראה, התפוח לא נופל רחוק מהעץ. גם יובל, כמו שאר הגברים בבית, חייב לעשות צרכיו תוך כדי מחשבה עמוקה והתמקדות במשהו.