כמה זמן חיכית ליום הולדתך. במשך חודשים שאלת מתי יגיע יום ההולדת, ומאוד שמחת מכך שתהיה בן 5.
בערב יום ההולדת כל כך התרגשת מהעובדה שכשתקום בבוקר, תהיה בן 5. במשך היום שלפני אמרת שוב ושוב "אני לא מאמין, מחר אני בן 5!"
אחרי שנרדת שמנו בחדר שלך ושל יובל צרור בלונים צבעוני.
בבוקר (מוקדם מאוד כמובן, אבל אחרי שאבא כבר יצא לעבודה) הערת אותי בהתרגשות ואמרת לי שיש לך בלונים בחדר. אמרת לי "זה בשבילי????" חיוך גדול נמרח לך על הפנים כששמעת שזה במיוחד בשבלך. בילינו בחדר זמן ארוך ביותר במשחק עם הבלונים המתעופפים.
כשהייתם רעבים, יצאנו לחצר וערכנו שולחן חגיגי. כל אחד מכם קשט את הכסא שלו בגלימה ולארוחת הבוקר, אכלנו קרטיבים, לפי בקשתך.
את שאר היום בילינו בבית ובחצר וחיכית כל כך שאבא יחזור מהעבודה.
בצהריים אפינו עוגה עם ג'לי, תותים וקצפת, העוגה האהובה עלייך (מקום ראשון ביחד עם עוגת גבינה). כשאבא חזר הביתה, חגגנו לך ביחד ובאמת לא היה מאושר ממך בכל הסביבה.
יובל שמח לא פחות ממך מיום ההולדת שלך, ושר לך כל היום "היום יום הולדת, לעידן", תוך שאתה מצטרף לשירה שלו. מדי פעם הזכרת לו שגם לו תהיה יום הולדת, בסוף הקייץ ושזה לא הרבה זמן לחכות.
כשחגגנו אתך, במקביל לשמחה שהיתה, היה לי גם עצוב שאנחנו כל כך רחוקים מכל המשפחה שלנו שאוהבת אותך והיתה שמחה לחגוג אתך גם אם רק היה אפשרי, אבל לך לשמחתי זה בכלל לא הפריע והיית שמח בדיוק עם מה שהיה.
מזל טוב ילדון אהוב שלנו.
