יום שני, 7 במאי 2012

מתהפכת מהגב אל הבטן

לראשונה מתהפכת. פלאים קטנים שיוצרים ביחד פלא גדול. 





 
 

חמישה חודשים

חמישה חודשים מדהימים....
עייפות אינסופית שמתגמדת אל מול אושר גדול.





מכוניות שטח

כדי שאוכל להפנות את כל תשומת לבי לעידן בזמן שלמד לתפור, סדרתי ליובל על שולחן היצירה כוסות צביעה עם גואש ודפים בצד. שמתי לו גם את הרולר שהוא כל כך אוהב למרוח איתו צבע על כל הדף. הנחתי גם בצד דף שחלקתי ל-12 ריבועים במחשבה שאולי הוא ירצה למלא כל רבוע בצבע אחר. לא אמרתי לו שום דבר. הדף היה מונח שם ליד הדפים הריקים. יובל התיישב ליצור ואני הלכתי אל עידן. אחרי לא  מעט זמן של שקט מופתי, החלטתי ללכת לראות מה הוא עושה.
וזה מה שנגלה לעיני:
(הוא אמר לי שהוא רצה שהמכוניות יסעו ב"שטח")

 
 
 
 
 
 
שרק ימשיך ככה!

לגו

הלגו הולך ותופס את מעמדו כמשחק מועדף. אמנם עדיין לא יותר מהמכוניות, אבל מתקרב.... יצירות היום של מהנדסי התעופה הקטנים.










מתנה למאיה

בזמן שתפרתי מתנה לבת של חברים עידן ביקש להכין מתנה למאיה שלנו. שמחתי על הבקשה וכשסיימתי הוא בא וארגן לעצמו שיהיה לו נח. הביא שרפרף לשים עליו את הרגלית (פתרון שכבר עשה עם רגלית הפסנתר) התיישב ליד השולחן עם בד שהביא מהארון וביקש להתחיל. הוא אמר לי מה הוא רוצה להכין, צייר את הצורה ואני גזרתי אותה.
שמתי את המכונה על המהירות הנמוכה ביותר והוא התחיל לתפור כאילו עשה את זה תמיד. הוא כל כך נהנה שכשסיים ביקש להכין מתנה נוספת. הריכוז היה מדהים. תחושת הסיפוק שלו כשנתן למאיה את המתנה וכשהיא משחקת איתה, אין כמוה.
הכוונה שלי היא לארגן בחדר היצירה חומרים שיהיו לו נגישים שיוכל לתפור מתי שירצה ולא יצטרך לחכות שאוכל לעזור לו.