בשבועות האחרונים סיימנו כמה פרוייקטים בבית שהמתינו זמן רב לביצועם. אחד מהם היה שיפור איזור היצירה של יובל ועידן, כך שיהיה מסודר וגם נגיש עבורם. צבעי הגואש וצבעי הידיים חזרו אל המדף לאחר שהיו מאוחסנים במחסן מאז עברנו לכאן ולא היו בשימוש בתקופה האחרונה.
עידן ויונתן נסעו לשיעור תופים ויובל היה עצוב על כך שנשאר מאחור. הצעתי לו שנצייר עם צבעי הגואש וצבעי הידיים, ומייד העצבות עזבה אותו. מאותו רגע ולמשך כשעה וחצי הוא ישב ליד שולחן היצירה וצבע עוד ועוד ועוד.
הסבלנות שלו מדהימה אותי בכל פעם מחדש. הוא כל כך נהנה למרוח, לערבב ולהתנסות ב"עזרי צביעה" חדשים (קיסמי אזניים, מקלות ארטיק, רולרים...). הוא מאוד נהנה מהתהליך, ואני כל כך נהנית לראות אותו שקוע בעיסוקיו.
השעתיים האלו איתו, עד שחזרו עידן ויונתן מהשיעור, הזכירו לי עד כמה מעט הזדמנויות יש לי איתו לבד, וכמה זה טוב וחשוב לבלות איתו כך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה