אני יודעת שאנשים לא מעטים מרימים גבה על ההחלטה שלנו לקחת את האחריות על חינוך הילדים בידינו. זאת הדרך הפחות מוכרת, הרבה פחות מקובלת ומאוד שונה ממה שרגילים אליו. אנחנו, גם אם אולי יש החושבים כך, לא לוקחים את ההחלטה הזאת כמובנת מאליה וחושבים הרבה מאוד על מה נכון ומתאים לילדים ולנו.
בכל פעם שיוצא לי להיות עם הילדים בטבע אני מרגישה שזאת הדרך הנכונה, לפחות לעת עתה. החיוכים מאוזן לאוזן, הסקרנות שלא נגמרת לעולם, פעילות גופנית, בילוי משפחתי, השמש האויר והיופי שאנחנו מוקפים בו, בעלי חיים שמציצים אלינו מכל עבר אם אנחנו רק פנויים לראות אותם. כל כך פשוט. כל כך חשוב. כל כך ממלא.
האם אפשר לומר שללמוד שתיים כפול שתיים עולה על זה בחשיבות?
כל יום כזה אני מודה על האפשרות שיש לי להיות עם הילדים וללוות אותם בדרכם המדהימה.
ברור שאני מסכימה עם כל מילה (בתוספת שהטבע ילמד אותם גם כמה זה שתיים כפול שתיים)..
השבמחקאבל..
איפה אתם מטיילים כאן???
בפארק שליד ביתנו בניו ג'רסי... מעלה תמונות מלפני כמה חודשים (:
השבמחק