כשהורים טריים מבקשים ממני טיפים לגידול הילדים, אחד מהראשונים שאומר להם הוא לא להמנע מלעשות משהו שטוב עכשיו לילד, רק מתוך הפחד שמאוחר יותר יהיה קשה להפרד מההרגל.
אני מזכירה את זה לעצמי כשאני מרגישה שלא בנח כשמאיה אוכלת בעמידה. מהרגע שגילתה את היכולת שלה לעמוד, היא כמעט תמיד מסרבת לשבת במהלך האוכל. איך שמשיבים אותה בכסא, היא שולחת את ידיה לצדדים ונעמדת. האפשרויות הן או להכריח אותה לשבת ולגרום לה להתרגל לזה (לא תודה!) או למצוא פתרון בטיחותי יותר. וכך הוצא לו ה"מגדל" (LEARNING TOWERA) מהמחסן לאחר שלא היה בו שימוש הרבה מאוד זמן. מאז שהוא מוצב במטבח, כולם הרבה יותר מרוצים. מאיה נהנית לעמוד עליו, כשהיא אוכלת, או לצדנו כשאנחנו במטבח, ואנחנו רגועים שהיא לא טיפול מהכסא שלה. WIN WIN לכולנו.
ולגבי ההרגל הגרוע.... אני בטוחה שיהפוך להיסטוריה כשיגיע זמנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה