החורף מאחורינו, הקייץ עדיין בדרך, וכך אנחנו מוצאים את עצמנו בבוקר של יום מקסים בפארק האהוב עלינו, ציזקוויק. מעבר לכך שיש בו (כמעט) כל מה שאפשר לרצות בפארק (אפשר למשל לפנטז על נהר שזורם דרך הפארק עם אזורים לשכשוך במים צלולים....) אחד היתרונות הנעלים שלו הוא מיקומו שמאפשר להיות נקודת מפגש עם חברים שמגיעים מאיזור אחר בניו גרסי.... הכוונה היא להפגש שם אחת לשבוע, אבל במציאות יוצא בערך פעמיים בחודש.
האגם סגור לשחייה עד תחילת עונת הקייץ באופן רשמי ומזל שהמים עדיין קצת קרים אחרת היה קשה מאוד למנוע מהדגיגונת שלנו לרוץ פנימה עוד ועוד.
על חוף האגם חכתה לילדים הפתעה- ערמה ענקית של חול. הם הספיקו לשחק עליה קצת עד שהגיע טרקטור גדול עם נהג נחמד שמטרתם היתה לפזר את החול על חוף האגם.
הילדים טפסו וקפצו,
שוב ושוב
ובכל פעם שהגיע הטרקטור לקחו כמה צעדים אחורה והביטו בו מהצד
ושוב לקפיצות
וגלגולים
ולאט לאט הערימה קטנה
וקטנה עוד יותר
ו
עד שנגמרה החגיגה
ו
עד שנגמרה החגיגה
רעבים מכל המאמץ, עברנו אל אזור הפיקניק והכנו פיצות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה