תוך כדי החורף נראה כאילו זה לא יגמר לעולם, יום אחרי יום אחרי יום של קור בלתי נסבל. אך פתאום זה קורה. יום פה יום שם קצת פחות קר. ופתאום המעילים נשארים יותר תלויים בבית מאשר מסרבלים אותנו בחוץ. והנה יומיים רצופים עם שמש חמימה. והלא יאומן קורה, החורף נגמר. ובימים האלו כל יום נעים מוערך כיפליים ןמרגיש כפלא.
אחרי תקופה ארוכה של שהייה בפנים הרצון להיות בחוץ עוד ועוד.
כחברים הזמינו אותנו לקמפנג איתם נאלצנו לוותר בשל אילוצים אבל לפחות נהננו איתם ביום הראשון ועזבנו בלילה. ממש השאיר טעם לעוד ובקרוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה